שוויון בראי יום הזיכרון

מאז ומתמיד, גברים הם אלה ששמרו ולחמו.

אחוז קטן של נשים מתו תוך כדי לחימה במערכות ישראל ובהגנה על המולדת. אין חולק כי אנו מוקירים את שהקריבו למען ההגנה על המדינה, ועם זאת, הן יוצאות מן הכלל המעידות על הכלל: גברים הם אלה הנושאים בנטל הנורא מכל. כך תמיד היה. כך תמיד יהיה.

חללי צוק איתן:

חללי מלחמת צוק איתן

חללות צוק איתן:

0

השלמה, לא שוויון

גברים ונשים לא אמורים להיות שווים. גברים ונשים אמורים להשלים אחד את השנייה. בשביל חשמל, צריך גם שקע וגם תקע.

ככל שזה נוגע לתפקידים פיזיים, גברים הם החזקים יותר ביולוגית. מסיבה פשוטה זו, מאז שחר ההיסטוריה עיקר נטל ההגנה והמלחמה היה על הגברים.

ישנם תפקידים שגם גברים וגם נשים יכולים למלא. עם זאת, תמיד יהיו תפקידים המתאימים יותר למין אחד או משנהו, וכל תפקיד הדורש מאמץ פיזי, מתאים יותר לגברים. זה לא טוב או רע. זה הטבע.

תנו לנו למלא את תפקידנו בשלווה

נשים יקרות:

אינני בא בטרוניה עם העובדה שרובם ככולם של ההרוגים במלחמות הם גברים. זה הטבע. זה תפקידנו כגברים.

אפילו אינני מתלונן על כך שגברים עושים 3 שנים צבא, ובחורות עושות שנתיים, למרות שנשים בממוצע חיות יותר שנים מגברים.

אנחנו עושים את תפקידנו באומץ ואהבה, על מנת לשמור על היקרים לנו: בת הזוג. הילדים. המשפחה. החברים והחברות. כל האנשים שאנחנו אוהבים.

רק בקשה אחת יש לנו, זה הכל:

אל תדברו איתנו על שוויון בנטל, ועל כמה זה קשה להיות אישה, כאשר אנו הגברים מאז ומעולם נושאים בעיקר הנטל. ואם הטבע גזר עלינו הגברים לשאת בנטל, לפחות תנו לנו את הכבוד הראוי. תנו לנו הערכה. תנו לנו את ההרגשה שההקרבה שלנו שווה משהו.

תנו לנו למלא את תפקידנו בשלווה.

יהי זכרכם ברוך

מדינה היא מושג ערטילאי. המדינה אינה אלא האנשים שבה. אלה שמצאו מותם במלחמות, לא חרפו נפשם עבור המדינה; הם חרפו נפשם עבור האנשים שהם אוהבים, וגם בעבור אלה שהם לא מכירים, החיים במדינה. הם חרפו נפשם עבורכם, ועבורי.

תודה לכל הגברים והנשים שמתו כדי שאני אוכל לחיות. מי ייתן ופועלי כאן בעולם יצדיק את מה שהקרבתם והקרבתן למעני.

יהי זכרכם וזכרכן ברוך.