אושיית הגלולה האדומה, Roosh V, קיים מסיבת עיתונאים ביום שבת שבוע שעבר, 6.2.2016, היום בו קבעו פעילי הגלולה האדומה לקיים מפגשים במקומות שונים ברחבי העולם.

Roosh הסביר עצמו בצורה ברורה ורהוטה, שמט את הרגליים מתחת לשקרים של אתרי המדיה והחדשות למיניהם, והעמיד את כל הפמיניסטיות הרדיקליות ההיסטריות על מקומן.

עדכון:
Rollo Tomassi כותב על הפרשה בפוסט מיום 8.2.2016. נאמן לגישה השקולה שלו, הוא מעריך את מה ש-Roosh עושה נגד המדיה הצהובה והפמיניזם הרדיקלי, ומציין כי התרשם מהתשובות החדות אותן ענה Roosh ל"עיתונאים", אך מעביר ביקורת על הצורה בה התפתחה הפרשה, ועל תשומת הלב השלילית שהפרשה מושכת לעבר המנוספרה.
Heartiste כותב על הפרשה בפוסט מיום 9.2.2016. נאמן לגישה החדה שלו, הוא תומך ב-Roosh לאורך כל הדרך, ומתמוגג בציניות המשעשעת האופיינית לו מכל התוהו ובוהו שבא בעקבות הפרשה.

מילה (רעה) על פמיניזם רדיקלי

פמיניזם קלאסי נ' פמיניזם רדיקלי

הפמיניזם הקלאסי, היה לו מקום חשוב בהיסטוריה. בין אם אתם מסכימים עם היעדים של הפמיניזם הקלאסי, בין אם לאו, ברור כי היו לו יעדים לגיטימיים ובונים: זכויות נשים, שוויון הזדמנויות (הזכות להגיש מועמדות לתפקידים), זכות הצבעה, בסך הכל הזכות להיות חלק מהחברה. הפמיניזם המודרני הרדיקלי, לעומת זאת, לא עוסק בבניה, כי אם בהרס ומדון. הפמיניזם הרדיקלי מבקש לשלול (!) זכויות מגברים, ולהשיג מעמד והזדמנויות על חשבון גברים – אפליה "מתקנת", קבלת אישה לתפקיד מסוים לפי תקן לנשים, על חשבון גבר עם כישורים יותר טובים משלה, רק בגלל שהיא אישה, מה שבעצם מהווה אפליה לרעת הגבר. אירוני למדי, בהתחשב בכך שאפליה לרעה זה מה שהפמיניזם הקלאסי ביקש להימנע ממנו! ישנן פמיניסטיות קיצוניות עד כדי כך, המחשיבות כל מגע בין גבר לאישה כאונס (ועל זה נאמר: טרוליות). אם כתגובה ל-Gentlemen's Club עתיק היומין, הפמיניזם הקלאסי בסך הכל רצה גם אפשרות להקים Ladies' Club משל עצמן, שוויון חברתי לגיטימי לחלוטין, הרי שהפמיניזם המודרני הרדיקלי מבקש להוציא מועדוני גברים מחוץ לחוק, או לאפשר לנשים כניסה אליהם, על סמך רעיון מעוות של "אפליה מתקנת". מדובר על פלישה והרס לכל דבר. הן לא מעוניינות לבנות לעצמן מועדונים; הן מעדיפות להרוס כל מרחב גברי.

פמיניזם רדיקלי נ' מועדוני גברים

האם לגברים אסור להיפגש בפרטיות? האם Gentlemen's Clubs נהיו משהו לא חוקי? האש נגד המפגשים הגיעה לרמה כזו, שחלקם בוטלו, ואלה שקוימו, קוימו בחשאי. האם גברים לא יכולים להיפגש, ללא חברת נשים, כדי לדון בחייהם, פוליטיקה, זכויות גברים, עבודה, חדשות, כל דבר העולה על רוחם? אלה בדיוק אותן נשים היסטריות ומניפולטיביות, המוציאות דברים מהקשרם ומפיצות שקרים, שמלכתחילה גורמות לגברים למצוא לעצמם מקומות פרטיים כדי לדון בכל העולה על רוחם באין מפריע. הצביעות של המדיה והציבור הרחב מתגלה כאן במלוא תפארתה; כאשר פמיניסטיות מבקשות להיפגש באופן פרטי, ללא גברים, לא רק שהן זוכות למלוא ההגנה האפשרית, אלא אף כל גבר המתנגד למפגש כאמור, מייד זוכה לתווית מיזוגן ולצליבה נוראית. מנגד, נראה כי לפמיניסטיות מותר להתנגד לזכותם הלגיטימית של הגברים להיפגש ללא הפרעה ובפרטיות, ולזכות באהדת המדיה.

שירותי גברים, שירותי נשים, ומה שביניהם

אפשר לראות את הגישה הזו בדברים הכי פשוטים, כמו כניסת נשים לשירותי גברים באירועי תרבות והופעות. בדרך כלל יש תור ענק לשירותי נשים, ותור קטן יותר לשירותי גברים. מה עושות הנשים? משתלטות על התור לשירותי הגברים, נכנסות לשירותי גברים, בלי יותר מדי הצטדקויות. מבלי שאף גבר יוכל להתנגד לזכותן החוקתית להשתין מבלי להתאפק, או לעמוד על זכותו להשתין בלי להתאפק לטובת בחורות, ומבלי שבחורות יציצו לו בקוקוריקו. מי שהיה לאחרונה בפסטיבל מוזיקה, או אפילו בהופעה בקיסריה, יודע טוב מאוד על מה מדובר.

נשמע לכם מהומה רבה על לא כלום…? כניסה של אישה לשירותי גברים דבר של מה בכך…? נו שויין, אנחנו עוזרים לבחורות, בנות אדם כמונו, לא להתאפק ולהגיע להופעה בזמן? אולי, בעולם אידיאלי. אבל… נסו לעשות ההיפך. נסו להיכנס לשירותי נשים בתור גבר. נראה לאיזה יחס תזכו. אזהרה: לאמיצים בלבד. כניסת אישה לשירותי גברים כדבר שבשגרה נהיה הרגל חברתי, בחסות הפמיניזם המודרני: נראה כי נימוס אלמנטרי לא חל בנוגע למרחב הפרטי ביותר של גברים. נשים? לא רק שזכותכן להטיל צרכיכן בפרטיות וללא הפרעה גברית, אלא אתן אף יכולות בצורה מקובלת חברתית וכדבר שבשגרה להיכנס לשירותי הגברים בכל מקום, אם רצונכן בכך. לגברים לא נשאר מרחב פרטי, אפילו לא כדי להטיל את צרכיהם בפרטיות. ושלא נדבר בכלל על כניסת גבר להטיל צרכיו בשירותי נשים. צא מכאן, סוטה! הטרדה מינית! אפילו אם שירותי הגברים מרוחקים מאוד או פקוקים מאוד והוא יאחר להופעה. ושחס וחלילה לא יפריע לשיחת בנות, על נושאים ברומו של עולם, המתנהלת בשירותי הנשים. כי לבנות מותר לרכל באין מפריע, אבל לגברים? חס וחלילה.

משעשע או עצוב? תחליטו אתם. אבל זה המצב בשטח כרגע.

כותב שורות אלה מצהיר בריש גלי, כי אם שירותי הגברים פקוקים מדי או רחוקים מדי ממקום הימצאו, הוא מרשה לעצמו להיכנס לשירותי הנשים כאוות נפשו, ומתעלם לחלוטין מכל הערה בנושא. כמו כן, מרבה לעקוץ בחורות הנדחפות לשירותי הגברים, במגוון עקיצות משעשעות, למרבה הנאתם של הגברים בתור, ואפילו למרבה הנאתן של הנשים בתור. היי – רציתן "שוויון ®"? קיבלתן!

אפס אחריות אישית

נראה כי הפמיניזם הרדיקלי מעוניין באפס אחריות על נשים; Roosh ספג קיתונות של ביקורת על מאמר שכתב על איך להימנע מאונס. על קצה המזלג: אל תשתי לשוכרה ואז תסתובבי באזורים חשוכים בשכונות מסוכנות לבד עם מחשוף עד התחת, בדרך להיכנס לדירה של גבר שאת לא מכירה ודיברת איתו רק באינטרנט, כדי "לשבת על כוס קפה ®". המאמר לא מצא חן בעיניהן, מכיוון שהטיל אחריות על האישה למעשיה.

אין עוררין, כי גבר האונס אישה, מבצע פשע, ופוגע באדם: Roosh מציין זאת בבירור. עם זאת, אין אלא לצטט את דוגמתו המאלפת, כדוגמה ללקיחת אחריות על מעשים מטופשים:

If I get a BMW car right now, and I leave the key inside, and I park it in a bad area, and it gets robbed, who's fault is that? Is it the thief's fault, or is it MY fault for being a moron?

כן, הגנב עדיין אחראי על מעשיו, ועדיין יצטרך לענות על פשעיו. אבל איזה אידיוט חונה BMW בשכונת פשע עם המפתחות בפנים, ומצפה ששום דבר לא יקרה? זה כבר גולש עמוק אל תוך אשם תורם, ולכל הפחות מדובר כאן ברשלנות. בואו נגיד את הדברים בבירור, בלי להתייפייף, בלי להצטדק: איזה מטומטמת שותה 5 בקבוקי וודקה, נמרחת על גברים שהיא לא מכירה במועדון חשוך, הולכת איתם לדירה "לשבת על כוס קפה ®", ומצפה ששום דבר רע לא יקרה? כן, הגבר עדיין ייאלץ לתת את הדין על כל מעשה מגונה בלתי חוקי שעשה. לא משנה את העובדה שאישה הנוהגת כך היא מטומטמת, חסרת כל אחריות אישית. אם את נלחמת על "זכותך" ללכת להשתכר כלוט במועדונים מעופשים – כאילו חסרות זכויות יותר חשובות בעולם להילחם עליהן – אל תתפלאי שקורים לך דברים כאלה. אלה בחורות כמוך, שמוציאות שם רע לבנות באופן כללי, מוזילות את עבירת האונס, ועושות חיים קשים לבנות שכן נאנסו באכזריות, על לא עוול בכפן, וללא רשלנות או פזיזות מצידן.

פמיניזם רדיקלי לא מונע אונס, אלא מעודד אותו

הפמיניזם הרדיקלי פוגע בנשים על ידי כך שהוא הופך שיחה פשוטה על צעדים שנשים יכולות לנקוט כדי להפחית את הסיכון שייאנסו, למיזוגניה. אל תשתו לשוכרה, אל תסתובבו לבד בשכונות פשע חשוכות, אל תלכו לדירה של גבר שאתן לא מכירות ורק דיברתן איתו באינטרנט. "אל תטיף לנו מה לעשות! מיזוגניה! גברים לא צריכים לאנוס נשים, נקודה סוף!", יצרחו הפמיניסטיות. כן – אנחנו יודעים שהאנס אדם רע. ואנחנו יודעים שאסור לאנוס נשים. אין על כך עוררין. אבל אם מישהי מסתובבת לבד, שיכורה, עם מחשוף עמוק ושמלת מיני, בשכונת פשע, בדרך לדירה של אדם שהיא לא מכירה, כל הזבל שהפמיניזם הרדיקלי הכניס לה למוח, על כמה שהיא מוגנת וכמה שזו זכותה לעשות ככל העולה על נפשה, לא יעזור לה, כשהפושע וחבריו יעשו עליה אורגיה. זה שאסור לאנוס נשים, לא אומר שזה לא קורה. וכאן הכשל הגדול של הפמיניזם הרדיקלי: במקום לשמור על נשים, הוא פוגע בהן, על ידי אשליית ביטחון מלאכותית וכוזבת, כאילו הן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן, אפילו מעשים טיפשיים, ללא אחריות וללא פחד מתוצאות, אשליה שלא עומדת במבחן המציאות. על ידי אשליית הביטחון והסרת כל אחריות ממעשי נשים, הפמיניזם הרדיקלי לא מונע אונס – הוא מאפשר ומעודד אותו.

מסיבת העיתונאים של Roosh V

בוידאו לעיל, Roosh מספר על התקופה האחרונה, מעלה נקודות חשובות, ושולל נקודות מעוותות המוצגות בפניו. בין היתר:

• מספר על האיומים לו זכה בעקבות כתבות מעוותות וציטוטים שהוצאו מהקשרם, ומסביר על גישתו לעולם האהבה, הכתבות אותן כתב, ולמה התכוון. מספר כיצד פמיניסטיות רדיקליות ואתרי חדשות צהובים מכנים אותו אנס נשים – בעוד שלמרבה השעשוע, מכל הבחורות הרבות שהיו איתו, אף לא אחת הגישה תלונה על אונס. כנראה שהן יצאו איתו כי הן רצו לצאת איתו.
• מספר כיצד הפיצו את כתובתם הפרטית של בני משפחתו באינטרנט, וסיכנו אותם, עקב כל השיימינג וההיסטריה סביב המפגשים.
• מספר על מתקפת הסייבר על אתרי האינטרנט בבעלותו, ועל המתקפות האישיות נגדו. שימו לב כמה פשעים פליליים חמורים בוצעו כלפיו וכלפי משפחתו עד כה בחסות הפמיניזם הרדיקלי ועיתונות צהובה והיסטרית – עד כדי כך, שנאלץ לשכור שומרי ראש.
• מספר על כל הגופים הרשמיים שקיימו דיונים הזויים בעניינו על סמך מידע מעוות, ועשו מהומה רבה על לא כלום. הוא מספר כי היו שמועות שהוא הולך לחדור עם יאכטה פרטית לאוסטרליה (!?), וחיל הים האוסטרלי הוקפץ לפעולה. די משעשע.
• לא מתנצל על דעתו כי גברים הם הדומיננטיים, ולגישתו אישה אמורה ל-submit לגבר. כניעה זה לא תרגום נכון; קבלת מרות זה בכיוון הנכון, אבל לא תרגום מדויק. מדובר על גישה כי הגבר הוא המוביל בקשר (lead). זוהי גישה לגיטימית, בריאה, ואף ישנם מחקרים המראים כי קשרים כאלה שמחים ובריאים יותר, נקודה עליה ארחיב בפוסט עתידי. לעת עתה, די אם נזכיר את פקטור הדומיננטיות, וכי כל בחורה אוהבת להיות זו הנשענת על הגבר החזק שלה, ולא ההיפך.
• מסביר בבירור על כך שהוא לא מעוניין לפגוע בנשים, קל וחומר לאנוס אותן; חרף זאת, הוא מאמין באחריות אישית, ולגישתו, לא ייתכן שבחורות יתנהגו בצורה רשלנית, אפילו פזיזה, ואם הן נוהגות כך, אין אלא לשאת בתוצאות. כל זאת, מבלי להצדיק כלל אנסים, כאשר הוא מדגיש שהם עדיין עבריינים: הוא פשוט מתנגד לרשלנות התורמת של בחורות פזיזות – ובצדק.
• מספר על העיוותים במדיה, שכינו את המפגשים שהוא ביקש לקיים, "Rape Rallies"; בסך הכל מדובר היה בגברים שרוצים להיפגש עם גברים אחרים ולדון בנושאים העומדים על סדר יומם, בין אם נושאי הגלולה האדומה, בין אם נושאי אהבה, בין אם נושאי חדשות ופוליטיקה, בין אם כל נושא אחר.
• מסביר כיצד, מרוב ההיסטריה סביב נושא האונס וזילות המושג, קשה כיום לדעת מהם גבולות המין בהסכמה. למצמץ לכיוון של מישהי נהייה הטרדה מינית.
• מדגים גישה מצוינת ומרשימה של גבר אלפא, המתמודד נכון עם הסביבה והופך כל דבר להזדמנות. הוא אומר לעיתונאים: אתם שיקרתם, אתם סילפתם עובדות, ואני עכשיו אחד האנשים הכי מפורסמים ברשת, אם לא בעולם, ולא לטובה. אבל אני עדיין מפורסם. אני לא יכול להזיז את השעון אחורה, אבל אני כן יכול להשתמש בפרסום הזה כדי להתקדם. תוך כדי מאמציו לנקות את שמו, הוא מנצל את הפרסום והבמה לו זכה כדי לקדם עצמו. הביקורים בבלוג עלו. מכירות הספרים עלו. גישה מצוינת.

האמת המכוערת

מפגשי גברים לגיטימיים נ' התעלמות המדיה ממקרי אונס המוניים אמיתיים

Roosh קורא תיגר על הצביעות של העיתונות, שכינתה מפגשים לגיטימיים ולא מזיקים של קבוצות גברים המעוניינים לדבר בינם לבין עצמם על מגוון נושאים, "Rape Rallies", איך התייחסה בביטול למקרי אונס המוניים אמיתיים (!), כי לא התאימו לאג'נדה התקשורתית, ואיך המדיה מעדיפה לעוות עליו מידע ולעשות סנסציות צהובות, כי זה משיג יותר צפיות (!!!).

המקרה אליו התייחס, הוא Cologne New Year Sex Assaults: בחגיגות לכבוד השנה האזרחית החדשה 2016, קבוצות פליטים התקיפו בחורות רבות בגרמניה, בעיקר בעיר קֶלְן (Cologne). מה עשו הרשויות? טיטאו מתחת לשטיח, כדי שלא יאשימו אותן בגזענות (?!?!?), חס וחלילה. תקיפות נרשמו גם בארצות נוספות באירופה: אוסטריה, פינלנד, שווייץ.

מצב הפליטים באירופה הוא אסון אחד גדול, נושא כאוב. Heartiste כותב רבות לאחרונה, על הצורה בה אירופה מכחידה את עצמה על ידי מדיניות מתירנית, וכיצד הם מתרפסים בפני פליטים זרים, המתקיפים את מיטב נשותיהם. אלה מקרים כאלה, המוכיחים כי הוא כותב על הנושא בצדק.

מצד אחד, יש מולנו בחור מלומד, עם דעות לגיטימיות על מיניות, על דינמיקה בין גברים לנשים, על חיי משפחה, ועל מה אונס הוא כן ומה אונס הוא לא. מה עושה העיתונות? מעוותת את דבריו, וצולבת אותו, בשביל לקבל יותר צפיות באתרי החדשות. מה עושות הרשויות? מקיימות דיונים הזויים על הרחקת האיש מתחומם.

מצד שני, יש לנו מקרים אמיתיים, מכוערים ומחרידים של מעשים מגונים ואונס המוני בערים מרכזיות באירופה. מה עושות הרשויות והעיתונות? מטאטאים מתחת לשטיח, כדי שלא יאשימו אותם בגזענות, וממשיכים לקבל עוד פליטים אל תוך תחומם.

האם אדם אחד בודד, עם דעות לגיטימיות על מיניות, יותר מסוכן מקבוצות שלמות של אנשים שמבצעים אונס המוני? מדוע דווקא אותו מבקשים להרחיק ולהוקיע, וממשיכים לקבל פליטים מסוכנים בזרועות פתוחות?

מתי התפוצצה פרשת קלן? כאשר הצטבר כל כך הרבה כעס ברשתות החברתיות, שכבר אי אפשר היה להסתיר את האמת, כאשר כבר לא הייתה ברירה. העיתונות פרסמה את המקרים באופן רשמי… רק כשבוע (!) לאחר התקריות.

עדיין לא נעשו צעדים ממשיים כדי להחזיר לאירופאיים את תחושת הביטחון שלהם, בביתם שלהם. העיקר להתעסק באובססיביות עם בחור אחד, שמעוניין לקיים מפגשים לגברים ברחבי העולם, סטייל Gentlemen's Club, ולסלף עליו עובדות, כאילו הוא בעד אונס. כי אם גברים חס וחלילה ייפגשו ביחידות כדי לדבר בינם לבין עצמם, זה יהיה סוף העולם. אונס המוני (ואמיתי) במרכז אירופה? נו שויין.

וזו, גבירותיי ורבותיי, האמת המכוערת.